המקלט השולחני
המקלט ל-Windows ול-Linux שומר על דלפק שמקבל כל היום ושומר כל קובץ בדיסק שלו עם רשומה של מי שלח אותו.
לפני שמתחילים
צריך מחשב Windows או Linux שנשאר דלוק בזמן הקבלה. לכניסה עסקית ולמצב באתר צריך את תוכנית Business. מצב אישי מזווג עם קישור הזיווג של הטלפון שלכם וגם לא צריך חשבון.
שלבים
- הורידו מדף ההורדה את מתקין Windows (NSIS) או את AppImage או חבילת deb ל־Linux, ובדקו את סכום ה־SHA-256 שמתפרסם לצידו. הגרסאות אינן חתומות לעת עתה, ולכן צפו שמערכת ההפעלה תזהיר אתכם פעם אחת. ב־Windows, SmartScreen אומר ״Windows הגן על המחשב שלך״: לחצו על ״מידע נוסף״ ואז על ״הפעל בכל זאת״. המתקין מבקש הרשאת מנהל פעם אחת, מתקין לכל משתמשי המחשב ופותח את חומת האש לאפליקציה הזו ברשתות פרטיות, ציבוריות ורשתות תחום. ב־Ubuntu 24.04 קובץ AppImage לא עולה עד שמפעילים אותו עם --no-sandbox (./WhispShare-Receiver-…AppImage --no-sandbox), כי Ubuntu 24.04 מגבילה את ארגז החול (sandbox) ש־Chromium צריך; חבילת deb מגדירה את זה בשבילכם ועולה כרגיל.
- בחרו איך המחשב הזה מקבל: כניסה עסקית עם קוד מכשיר בן 8 תווים שהבעלים מאשר בדפדפן שלו; מצב אישי (“זיווג עם הטלפון שלי”), מזווג עם קישור הזיווג של הטלפון שלכם; או רק באתר, לאורחים שנכנסים ברשת ה-Wi-Fi הזו בלי אינטרנט. במצב אישי המחשב ממשיך לקבל מהטלפון שלכם גם כשאין דפדפן פתוח: בטלפון פתחו את WhispShare והתחילו זיווג, שלחו את קישור הזיווג למחשב הזה (באימייל או בהערה לעצמכם), הדביקו אותו במסך “זיווג הטלפון שלי” (תפריט המגש מציג את אותה אפשרות עד שמשהו מזווג), ולחצו “זיווג עם הטלפון שלי”. גם הטלפון וגם המחשב חייבים להיות מחוברים לאינטרנט בזמן שנשלח קובץ. המחשב הזה ממתין כצד השני של זיווג שהטלפון שלכם מתחיל; הוא לא מציג קוד QR משלו.
- בחרו את תיקיית השמירה. כל מפגש נוחת בתיקייה משלו, <תיקיית השמירה>/<שנה-חודש>/<תווית הקישור, שם החדר או "Direct">/<תאריך ושעה> <שם השולח או "Visitor"> <4 התווים האחרונים של קוד המפגש>/, וכל קובץ מקבל לצידו קובץ מלווה (sidecar), <קובץ>.whispshare.json. הקובץ המלווה רושם את המפגש, את שם השולח והמכשיר שלו, את הקישור ואת התווית שלו, את שם הקובץ כפי שנשלח וכפי שנשמר, את גודלו, סוגו ו־SHA-256 שלו, ובסיום ההעברה את גיבובי המקטעים שאומתו. טקסטים וכרטיסים שהשולח שולח אינם בקובץ המלווה: המקלט שומר אותם ביומן היומי שלו (received-<תאריך>.jsonl בתיקיית השמירה).
- השאירו את המקלט פועל: הוא יושב במגש המערכת ויכול להתחיל עם המחשב. תפריט המגש אומר במילים מה המקלט עושה (מקבל מהטלפון שלכם, מקבל לעסק שלכם, מושהה, לא מחובר, ממתין למפתח תיבת הנכנסות של המנהל, או עדיין לא מזווג), ותמיד מציע «שינוי תיקיית השמירה» ו«פתיחת תיקיית השמירה»; שני הכפתורים האלה נמצאים גם בתחתית החלון. המקלט עוקב אחר שפת המחשב (אנגלית, ערבית, גרמנית, ספרדית, צרפתית, עברית, איטלקית, יפנית, קוריאנית, הולנדית, פולנית, פורטוגזית ברזילאית, רומנית, טורקית או סינית), ואפשר לבחור שפה אחרת מתפריט המגש או מההגדרות.
- כדי לאסוף שיתופים של חדר, השתמשו ב״הצטרפות לחדר״: המקלט יושב בחדר במצב קבלה בלבד ושומר מה שחברים משתפים.
- כדי להפסיק את קבלת המחשב הזה, בטלו את ההרשאה של המקלט מהגדרות העסק, או בחרו «ביטול הזיווג של המכשיר הזה» בהגדרות במחשב עצמו. ביטול הזיווג משחרר את המקום של המקלט בשרת עם האסימון שלו, ואז מסיר מהמחשב את האסימון, הזיווג, החדרים ומפתח תיבת הנכנסות. אם אי אפשר להגיע לשרת, המחשב נשאר לא מזווג, אבל החלון אומר שהשרת לא אישר את השחרור: בקשו ממנהל להסיר את המקלט במסוף העסקי, אחרת המקום שלו ימשיך להיספר.
היכן נשמרים המפתחות
הזהות של המקלט ומפתח תיבת הדואר הנכנס מוצפנים במפתח שנמצא בתיקיית המצב של המקלט. אפליקציית שולחן העבודה חותמת את המפתח הזה באחסון המאובטח של מערכת ההפעלה (Windows Credential Manager בשיטת DPAPI, מחזיק המפתחות של macOS, או מחזיק המפתחות של Linux דרך libsecret או KWallet). המפתח קשור למחשב הזה ולחשבון המשתמש הזה דרך מחזיק המפתחות של מערכת ההפעלה, כך שעותק של תיקיית המצב, שנלקח מגיבוי, מלקוח סנכרון או מתמונת דיסק, לא מביא את המפתח איתו. About מציג איך המפתחות נשמרים. במחשב Linux בלי מחזיק מפתחות המפתח נשאר בקובץ מוגן (הרשאה 0600) ו-About אומר זאת; התקינו gnome-keyring או KWallet כדי להגן עליו. אם מחזיק המפתחות עדיין נעול מיד אחרי הכניסה, המקלט ממתין לו כחצי דקה. אם הוא לא מצליח לפתוח את המפתחות אחר כך (מחזיק המפתחות או החשבון אופסו), הוא מציע לצאת או להתחיל מחדש ולזווג שוב; הוא לעולם לא יוצר מפתחות חדשים בשקט. למקלט ללא ממשק (whispshare-receiver) אין מחזיק מפתחות של מערכת ההפעלה, ולכן תיקיית המצב שלו <folder>/.whispshare/ היא המפתח: מי שמעתיק אותה יכול לקרוא את מה שהמקלט קורא. שמרו את התיקייה הזו מחוץ לגיבויים, ללקוחות סנכרון ולכוננים משותפים, ואפשרו לקרוא אותה רק לחשבון השירות (הרשאה 0700). כדי להעביר מקלט למחשב אחר, זווגו מקלט חדש. whispshare-receiver --help אומר את אותו הדבר.
מה הצד השני רואה
לקוח רואה את העסק כ״מקבל עכשיו״ כל עוד המקלט דולק, מצלצל עם כרטיס בקשה אחד, ושולח קבצים בזמן אמת רק אחרי שאדם או מכשיר בתורנות מאשרים. המקלט עצמו אף פעם לא מכניס אף אחד לחדר ואף פעם לא שולח הרשאת חדר; הוא שומר, וזהו. השהיית קבלה סוגרת יחד את הפעמון, את החדרים ואת הזיווג האישי; העברות שכבר רצות מסתיימות, והצעות חדשות ממתינות עד שתמשיכו.
אם משהו משתבש
מקלט כבוי לא מקבל: דף הקישור אומר זאת, ורק כרטיס הבקשה האחד יכול להמתין. במצב באתר, הדפדפן של האורח מציג אזהרת תעודה עבור הכתובת המקומית; האזהרה הזו צפויה ברשת בלי אינטרנט — אמרו זאת בפשטות והראו לאורח את כרטיס המקום כדי שיוכל להשוות. אם תיקיית השמירה מתמלאת או עוברת, בחרו תיקייה חדשה וקבלו שוב; העברה גדולה מהמקום הפנוי נדחית עוד לפני שהיא מתחילה. אם טלפונים לא מצליחים להגיע לכתובת באתר, פתחו את לוח ״באתר״. הוא מציג באיזו רשת Windows מציבה את המחשב ואומר מתי כלל חומת האש חסר או לא מכסה את הרשת הזו (״סמנו רשתות ציבוריות״ בהנחיית Windows, או התקינו מחדש לכל המשתמשים). כשלמחשב יש כמה כתובות (Wi-Fi, VPN, WSL או Docker), בחרו שם את כתובת ה־Wi-Fi עבור קוד ה־QR. כדי לדווח על בעיה, פתחו הגדרות, ואז ״אודות״, ואז ״העתקת אבחון״, והדביקו את הטקסט בהודעה שלכם. הוא מכיל גרסאות, מצבים וספירות בלבד: בלי שמות קבצים, מפתחות או כתובות. המקלט שומר גם יומן קטן מתחלף מאותו סוג בתיקיית היומנים של מערכת ההפעלה.
מגבלות
המקלט מגדיל את מגבלת הגודל להעברות חיות: 2 GiB במצב אישי, 20 GiB ל־Away ו־50 GiB ל־Business, בעוד דפדפן נשאר ב־2 GiB ו־iPhone ב־1 GiB. תקרות התבנית עדיין חלות על מפגש מאושר: מסמכים עד 10 קבצים ו־50 MB, אישור בווידאו קובץ אחד ו־500 MB, אלא אם הקישור קובע תקרות משלו. המקלט בודק אם יש גרסה חדשה פעם ביום ומציג כרזה; הורידו והתקינו אותה ידנית מדף ההורדה. המקלט ללא מסך (whispshare-receiver) יכול לשלוח כל קובץ שהתקבל ל־Webhook מקומי. השתמשו בו רק במחשב הזה או ברשת המשרד שלכם: השליחה מציינת את הנתיב שנשמר, את הקובץ ואת השולח. הגדירו סוד (--webhook-secret) והשליחה תישא חתימת HMAC, ושליחה שנכשלה תנוסה שוב שלוש פעמים.